החלטה בתיק בר"ע 15980-11-13

1.     לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (סגנית הנשיא איטה קציר; ב"ל 2724-09-12), בו התקבל בחלקו ערעורו של המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) מיום 22.5.2013 (להלן- הוועדה), אשר קבעה לו 49% נכות יציבה.

2.     עניינו של המבקש הוחזר לוועדה לעררים בהרכב חדש, מכוח פסק דינו של בית הדין האזורי מיום 15.11.2011 (ב"ל 38258-01-11).

3.     הוועדה התכנסה בעניינו של המבקש פעמיים. בישיבתה הראשונה הקשיבה הוועדה לתלונות המבקש, ועיינה במסמכים הרפואיים שהונחו לפניה. הוועדה, שכללה בהרכבה מומחה לרפואה פנימית, נוירולוג ואורטופד, עיינה בחוות דעתו של המומחה בתחום הקרדיולוגי מיום 23.1.2012, ובחוות דעתו של המומחה בתחום הכירורגי מיום 4.1.2012, וקיבלה את המלצותיהם. הוועדה ערכה למבקש בדיקה אורטופדית, ולאחריה דחתה את הערר בתחום זה וקבעה שאין נכות בצוואר ובעמוד השדרה המותני. הוועדה ביקשה לישיבתה הבאה חוות דעת פסיכיאטר ומומחה אף אוזן גרון, וכן הזהירה את המבקש לפני הפחתת הנכות הקרדיולוגית.

4.     בישיבתה השנייה ציינה הוועדה כי מאחר שהמבקש לא המציא מסמכים עדכניים בתחום הקרדיולוגי, היא מאמצת את קביעת המומחה. הוועדה קיבלה גם את מסקנות המומחים בתחום הפסיכיאטרי ובתחום האף, אוזן גרון, וקבעה למבקש בסך הכל 49% נכות משוקללת, מתוכה 25% נכות זמנית בגין תעוקת לב, עד יום 31.12.2011, ונכות יציבה בגין כאבי חזה בשיעור של 10%. 

5.      המבקש ערער על החלטת הוועדה לבית הדין האזורי בכמה עניינים. בתחום הקרדיולוגי טען המבקש, כי המומחה הקרדיולוגי התעלם מבדיקת מיפוי לב משנת 2003, וכי שגה כאשר קבע כי אין עדות למחלת לב אסכמית או טרשתית.

6.     בית הדין האזורי סקר את החלטת המומחה הקרדיולוגי כדלקמן: הקרדיולוג הקשיב לתלונות המבקש, ערך לו בדיקה קלינית, ופירט את ממצאי בדיקתו: קצב הלב סדיר, קולות לב תקינים ללא אוושות, אין סימנים לאי ספיקת לב. הקרדיולוג התייחס בחוות דעתו לתוצאות צנתור משנת 2008, צילום חזה, תרשימי אק"ג ובדיקת מאמץ מיום 12.9.2010, וקבע כי " אין עדות אובייקטיבית לקיום מחלת לב איסכמית או טרשתית". עוד ציין הקרדיולוג כי בדיקת אקו לב נמצאה תקינה. לאחר שעיין בחוות הדעת מטעם המבקש של פרופ' יהודה עדות מיום 20.6.2008 ציין כי היא מבוססת בעיקרה על תלונות המבקש ולא על ממצאים אובייקטיבים, וכי בהעדר קביעות רפואיות המבוססות על תיעוד רפואי אובייקטיבי כמו צנתור, אין לקבל את המסקנה כי קיימת נכות בשיעור 70%. לדעת הקרדיולוג, מדובר במסקנה מוגזמת, המשמיטה את הבסיס לחוות הדעת כולה. לאחר כל אלה הגיע הקרדיולוג למסקנה כי המבקש " אינו סובל ממחלת לב כללית טרשתית כפי שהוכח בצנתור לב בשנת 2008 שהדגים עורקים פתוחים וללא היצרות".

7.     בית הדין האזורי קבע, כי טענות המבקש כנגד חוות דעת הקרדיולוג הן טענות רפואיות במהותן, בהן בית הדין לא יתערב. עוד קבע בית הדין, כי אין לקבל טענה לסתירות בין מסקנות הקרדיולוג לוועדות קודמות, שכן עניינו של המבקש הוחזר לוועדה בהרכב חדש, ובהתאם גם נערכה לו בדיקה מחדש על ידי הקרדיולוג. אשר לטענות המבקש ביחס לבדיקת מיפוי הלב משנת 2003 קבע בית הדין, כי לא מצא טעות משפטית בחוות דעת הקרדיולוג משלא התייחס במפורש לבדיקה זו, שכן שהקרדיולוג ביסס מסקנותיו על תיעוד רפואי עדכני, וציין כי באשפוזו האחרון של המבקש בבית החולים בנהריה מיום 17.1.2012 - חמישה ימים לפני בדיקתו לפניו - לא נמצא שום ממצא מבחינה לבבית, וכל הבדיקות היו תקינות. לפיכך דחה בית הדין האזורי את הערעור בתחום הקרדיולוגי.

8.     עם זאת, החזיר בית הדין האזורי את עניינו של המבקש לוועדה, על מנת שתדון בהתאם להנחיותיו בתחום האורטופדי, בעניין הטנטון, ובאשר למועד תחולת הנכות בגין הבקע המפשעתי, ההפרעה ההסתגלותית ותסמונת ה- CTS.

9.     בקשת רשות הערעור שלפניי כוונה כנגד דחיית הערעור בתחום הקרדיולוגי בלבד. המבקש טען, כי המומחה הקרדיולוג לא התייחס למסמכים הרפואיים מאת ד"ר עבוד מועין הקובע קיומה של מחלת לב.

10. לאחר שעיינתי בטענות המבקש ובכלל החומר המונח לפניי, לא מצאתי כי נפלה טעות בפסק דינו של בית הדין האזורי בתחום הקרדיולוגי, או בהחלטת הוועדה בתחום זה, המצדיקה התערבות בית הדין. מעיון בחוות דעתו של המומחה הקרדיולוגי עולה, כי אף שהמסמכים של ד"ר מועין לא צוינו על ידו מפורשות, הרי שכן ישנה התייחסות בחוות דעתו לבדיקת המאמץ שביצע המבקש מיום 12.9.2010, שאליה נשלח המבקש מכוח הפנייתו של ד"ר מועין, ואשר ד"ר מועין עצמו מציין במסמך הרפואי מטעמו שנכתב לאחר ביצוע הבדיקה, כי היא "לא אבחנתית". מעבר לכך ייאמר, כי חוות דעת הקרדיולוג ניתנה בהתבסס על החומר הרפואי העדכני ביותר שעמד לפניו, ובין היתר בדיקות מביה"ח בנהריה שנערכו 5 ימים לפני מועד בדיקתו את המבקש, ואילו המסמכים הרפואיים האמורים הם מחודש ספטמבר 2010. עוד יוער, כי מדובר במסמכים רפואיים בלבד, ולא בחוות דעת רפואית שאליה היה מחויב המומחה הקרדיולוג להתייחס, כפי שאכן התייחס לחוות הדעת שהוגשה מטעם המבקש של פרופ' עדות. אשר על כן, לא מצאתי כי יש מקום למתן רשות הערעור.

11. סוף דבר - הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתנה היום,ל' כסלו התשע"ד (3 דצמבר 2013), בהיעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: